החלטה בתיק ת"א 43858-10-12

בפניי בקשה מטעם הנתבע 2 "להורות לתובעת ליתן פרטי זהוי מדויקים הנוגעים ל"עדים" סמויים שהזכירה התובעת בכתב תביעתה".

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת התובעת לבקשה ובתשובת הנתבע לתגובה, מצאתי לדחות הבקשה.

תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, שכותרת השוליים שלה היא "הוספת פרטים על פי דרישת בית המשפט", קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו".

בהלכה הפסוקה נקבע, כי מטרת הליך הפרטים הנוספים היא "לצמצם ולהבהיר את השאלות השנויות במחלוקת" וכן "לייעל ולקצר את הדיון" (רע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם באתרים משפטיים, 7.5.00)).  עוד נקבע, כי "הרלוונטיות של הפרטים אינה טעם מספיק לחייב את התובע (המבקש) במתן פרטים נוספים... פרטים נוספים נועדו להשלים את החסר בכתב הטענות, משמע שמדובר רק בעניינים שמותר וצריך לכללם ב כתב הטענות ולא בכל עניין הרלוונטי לתובענה." (בר"ע 1009/09 (מחוזי ירושלים) מינהל מקרקעי ישראל נ' פרי-הר-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם באתרים משפטיים, 15.11.09). ונקבע גם, כי "נתונה לבית המשפט הסמכות לדרוש פרטים נוספים לכל עניין הנזכר בכתבי הטענות. סמכות זו מעוגנת בהוראת ס' 65 לתקנות, ומטרתה הבהרת כתבי הטענות כאשר אלה מנוסחים בצורה מעורפלת או כללית מדי" וכי "פרטים נוספים שהומצאו מהווים חלק מכתבי הטענות" (בר"ע 847/09 U.P.I  דרכים בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם באתרים משפטיים, 30.6.09)). ובמקום נוסף רוכזה ההלכה הנוהגת ונאמר כך: "בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי בקשה להוספת פרטים על פי תקנה 65 לתקנות נועדה לשרת שתי מטרות: האחת, צמצום השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין על ידי הגדרה מפורטת ומדויקת של טענה כללית או סתמית המופיעה בכתב הטענות. השנייה, הבהרת עמדת בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל צעדיו ולהשיב לה" (בש"א 3730/06 (ה"פ 4052/05) (מחוזי ירושלים) אברהם צימרינג נ' WELLS FARGO BANK MINNESOTA NATIONAL ASSOCIATION (פורסם באתרים משפטיים, 1.2.07).

יישום הדין החל הנ"ל על עובדות המקרה שלנו מביאני למסקנה שדין הבקשה להידחות.

התרשמותי היא שכתב התביעה נוסח באופן מפורט וברור לכאורה, וכולל לכאורה את העובדות הרלוונטיות ואת גרסת התובעת, כך שבהחלט יכול הנתבע 2 לדעת מפני מה להתגונן, ויכול להתגונן כבר עתה.

דומה כי הנתבע 2 מכוון בבקשתו לחשיפת ראיות, אך כתב תביעה לא אמור לכלול ראיות, אלא רק עובדות (תקנה 71(א) לתקסד"א), ולא רק זאת, אלא שיש לכלול בכתב תביעה רק עובדות "מהותיות" (ראו לשון תקנה 71(א) הנ"ל). למקרא מכלול העובדות והטענות שבכתב התביעה ונספחיו, לא שוכנעתי כי שמו של "העד" או "העדים" הוא עובדה מהותית שבלעדיה אין מדובר בכתב תביעה שלם וכשר לכאורה.

זאת ועוד, לא ניתן לפסול, בשלב דיוני זה, בנסיבות ונוכח המסכת המוצגת בכתב התביעה וכן בתגובת התובעת, את הנימוק שהעלתה התובעת בתגובתה לבקשה, לפיו בחרה שלא לחשוף את זהות אותו אדם נזכר פן יבולע לו, כאשר בהקשר זה יש לציין, שלכאורה, ככל שהאמור בתצהיר מושא הבקשה נכון, הרי שהנתבע 2 עצמו לקח חלק באירוע המוצהר שבו נכח האדם שפרטי זהותו לא נחשפו בכתב התביעה, כך שלנתבע 2 עצמו אמורים להיות קיום ו/או זהות (חלקית לפחות) של אותו אדם להיות ידועים לכאורה.

יצוין כי סביר להניח שבהמשך הדרך יהיה הנתבע 2 רשאי לבקש מביהמ"ש להורות על חשיפת פרטי זהות אותו אדם ואולי אף לבקשת התייצבותו לעדות, כמובן בכפוף להוראות כל דין ולזכויות שני הצדדים.

לסיכום

בקשת הנתבע 2 שבנדון - נדחית.

הנתבע 2 יגיש כתב הגנה כדין בתוך 20 ימים מיום קבלת החלטתי זו.

בנסיבות ומאחר ששני הצדדים גם יחד ביקשו לחייב את הצד שכנגד בהוצאות (והנתבע 2 ביקש אף חיוב בהוצאות לדוגמא), אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת הוצאות בשיעור של 4,000 ש"ח, ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.

המזכירות תשלח החלטתי זו, בדואר רשום, לכל הצדדים.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ג, 23 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: